מדוע יותר ויותר אנשים בעולם סובלים מרגישות למוצרי חיטה?
ישנם דגנים רבים שבני האדם צרכו כמזון במהלך ההיסטוריה: אורז, חיטה, תירס, שעורה (גריסים), דוחן, כוסמת, שיבולת שועל, כוסמין (חיטה עתיקה), שיפון, קינואה, אמרנט וכולי.
אך 3 דגנים הפכו לעיקר המזון של מרבית אוכלוסיית העולם: חיטה, אורז, תירס.
3 הדגנים הללו נמצאים כמעט בכל מזון תעשייתי, מעובד ומהווים חלק ניכר ממרכיבי התזונה בכל משק בית כיום, בין אם כחומר מייצב, חומר תופח, חומר משמר, ממתיק (סוכר תירס, סוכר אורז) וכולי.
עיקר המזון שאנו מכירים מכיל את 3 הדגנים: לחם, כל המאפים, עוגות, כופתאות, אטריות (פסטה), קוסקוס, כל החטיפים לילדים (מתוקים ומלוחים) כל המזונות התעשייתיים וכולי.
ראשית נבין מהן התכונות התזונתיות של חיטה, כלומר כיצד החיטה משפיעה על מי שאוכל אותה?
חיטה - תכונות תזונתיות: מעט מקררת, מתוקה, מלוחה, בעלת יכולת הרגעה (אינסומניה, דפיקות לב מואצות, עצבנות, חוסר יציבות רגשית). מעודדת גדילה, מעודדת עליה במשקל בניית מסה ושומן (טובה לילדים רזים בתת משקל). לאנשים בעלי עודף משקל עלולה לגרום לנפיחויות, בצקות ואף גידולים.
חיטה (שלמה- מלאה) עשירה בסיבים תזונתיים, בוויטמינם מקבוצת B, E, מגנזיום, סלניום, ואשלגן (מרבית הערכים התזונתיים נמצאים בקליפה ובנבט)
לחיטה יש תכונה מכווצת באופן עדין, מה שהופך אותה יעילה לטיפול בבעיות כגון: הרטבת לילה בילדים, הזעות ספונטניות, הזעות לילה, שלשולים, וצמא.
ברפואה סינית וגם נטורופתיה אנו מייחסים לחיטה הזנה של הכליות, הלבלב- טחול והלב. כלומר החיטה מזינה את ה YIN - הנוזלים בגוף וטובה לאנשים רזים יבשים ועצבניים. לחיטה יש יכולת הרגעה והשפעה על ה MIND. זאת אחת הסיבות שבני האדם הפכו את החיטה לדגן הבסיסי במזון שלנו ואפילו ניתן לומר - "התמכרנו לחיטה".
איך יודעים אם יש לי רגישות לחיטה?
במידה ואחרי אכילת מוצרי חיטה, יש נפיחות ביטנית, גזים רבים, כאבי בטן, עצירות ושלשולים לסירוגין, ליחה מרובה, חוסר ריכוז, כאבי ראש, עייפות רבה, דפיקות לב מואצות, יתכן ויש לכם רגישות (*אקוטית- כרונית) למוצרים עשויים מקמח חיטה ויש להימנע מצריכתם, בעיקר בזמן הריון.
כיום ישנן מעבדות שיכולות לבדוק רגישות למזון, על ידי בדיקת דם פשוטה ובמקרים מסוימים ביופסיה.
רופאים וחוקרים לא יודעים לומר מדוע יש עליה משמעותית בכמות האנשים הסובלים מרגישות לחיטה ומוצריה יותר מבעבר. ישנם אנשים רבים שבעבר צרכו מוצרי חיטה באופן שוטף ללא כל תופעות ולפתע קרה משהו והפכו רגישים למוצרי חיטה ללא כל הסבר רפואי.
מחלת צליאק: היא מחלה בה יש רגישות גבוהה לגלוטן הנמצא בחיטה ואדם הצורך חיטה יפתח דלקת חריפה במעיים, כאבים חדים, שלשולים, נגעים מגרדים בעור ויתכנו הידבקויות במעיים. באופן לא ברור יותר אנשים סובלים מהמחלה הזאת מאיי פעם. האבחנה נעשית ע"י בדיקת ביופסיה.
מדוע זה קורה לנו?
יובל הררי מסביר בספרו "קיצור תולדות האנושות", כיצד החיטה "אילפה" אותנו לגדל אותה ולהעדיף אותה על פני גידולים אחרים. כיצד עשתה זאת ע"י פיתוח עמידות גבוהה לאקלימים שונים, על פני סוגים שונים של קרקעות, גדלה באופן יחסי בקלות, מנפקת כמות גדולה של תבואה בהשוואה לגידולים אחרים, לא דורשת המון משאבים וכולי. גם דרך העיבוד למוצר סופי יחסית פשוטה, ולא פחות חשוב מוצר סופי טעים.
בספר HEALING WITH WHOLE FOOD מסביר PAUL PITCHFORD את הסיבה העיקרית מדוע חיטה גורמת לאנשים רבים לרגישות. הסיבה היא הדרך המודרנית בה מעבדים אותה. הדרך האידיאלית לצרוך חיטה היא מיד לאחר שנטחנה. תהליך התחמצנות- כאשר קמח החיטה שרק נטחן נחשף לחמצן הוא הופך למעופש. כדי למנוע את זה יש להעביר את הקמח מיידית למיכל מקורר ואטום (ללא חמצן) ואז ניתן לשמר את הקמח עד שבועיים. לא תמיד אילו התנאים שאיתם עובדים טחנות לייצור קמח ויצרני המזון.
בספר" RESTORING HERITAGE GRAINS" כותב ELI ROGOSA על סיבה נוספת -שינינו את החיטה. במהלך ההיסטוריה חקלאים, אגרונומים, ומדענים חיפשו דרכים להפוך את החיטה לעמידה יותר בפני אקלימים כדי שיוכלו לגדל אותה במקומות שהיא אינה גדלה באופן טיבעי, וגם עמידה בפני מזיקים וטפילים ובעיקר ריווחית. בעבר השתמשנו בחיטה מסוג אמר (EMER), קמוט, FARO, אַיְנקוֹרְן (EINCORN) זנים שהיו בטוחים למאכל וללא רגישות לגלוטן. לאחר ניסיונות רבים של הכלאות זנים נוצרו כמה זנים עמידים במיוחד וקלים לגידול שסיפקו תשואה מוגברת במיוחד. זה בשורה טובה לחקלאים אך לא תמיד נבדק האם הערכים התזונתיים של החיטה השתנו, או האם הזנים החדשים מזיקים לבריאותנו. אנו יודעים היום כי החיטה החדשה בעלת גרעינים רבים יותר, גדולים יותר אך כמות החלבון בגרעין קטנה בהרבה מאשר בחיטה עתיקה אורגנית, כמו כן גם כמות ואיכות הוויטמינים והמינרלים דלה יותר.
בנוסף לשינוי הגנטי של גרעיני החיטה בתעשיית המזון יש דרישה לחיי מדף ארוכים- כלומר מעוניינים שהלחם בסופרמרקט יחזיק מעמד כשבוע ואף שבועיים (בעבר לחם היה מחזיק 3 ימים ואז הופך מעופש) ולכן מוסיפים לקמח החיטה חומרים משמרים שגם הם משפיעים על מערכת העיכול והעצבים בגופינו.
דבר נוסף ששינו בתעשיית המזון היום הוא הדרך בה מעבדים את קמח החיטה. בעבר הרחוק היו טוחנים את גרעיני החיטה בשלמותם (דגנים מלאים- כולל הקליפה, הנבט וכולי) כיום משייפים את קליפת הדגן, ומסירים את הנבט (החלק שמכיל את מירב הוויטמינים והמינרלים בדגן) ע"י כך משיגים קמח בעל חיי מדף ארוכים יותר. הקמח הלבן הוא בעצם "פחמימה ריקה" כלומר סוכר ללא ערך תזונתי, חסר ויטמינים ומינרלים ומאבד את כל התכונות החיוביות שעליהם כתבתי למעלה. אז בעצם יש לו תכונה עיקרית מתן אנרגיה - קלוריות, לחלוח והתפחה, קמח לבן מנפח אותנו וגורם לנו להשמין.
בילדותי למדנו להכין בשיעור יצירה בכיתה א - חנוכיות מעץ, פקקים ומקלות של ארטיק, והשתמשנו בקמח ומים מעורבבים בתור דבק, כיוון שקמח לבן יש יכולת טובה להיצמד לדברים. כך גם הקמח הלבן והמים מתנהגים אצלינו בבטן ולעיתים יכולים לגרום וצואה להיתקע במעיים ואף לגזול מאיתנו ויטמינים ומינרלים שנצמדים לדבק ולא נספגים.
חשוב לציין שגם קמח מלא הנקנה בסופרמרקט הוא לא קמח שנטחן עם הקליפה והנבט יחדיו, אלא הגרעין שויף מקליפתו, והופרד מהנבט ואז נטחן, ובזמן האריזה של הקמח הוסיפו את הסובין (הקליפה והנבט) מה שלא תמיד נכון לעיכול שלנו אם אנחנו מבינים שהשלם גדול מסכום חלקיו.
בנוסף לכל מה שנכתב מעל יש גם להתייחס לדרך בה מגדלים החקלאים את החיטה, השקיה של מים מותפלים, ריסוס הדגן והאדמה, דשן כימי, ובעיקר התשה של האדמה (גזילת כל הוויטמינים באדמה ללא מתן יכולת טבעית לאדמה להשתקם (לספוג עלים רקובים, חיות מתות, מנוחה- זהו המחזור הטבעי בטבע).
סיבה נוספת היא פגיעה בפלורה הטבעית במעיים שלנו ע"י תרופות. שימוש תכוף בתרופות כגון אנטיביוטיקה, סותרי חומצה וכולי. התרופות פוגעות באנזימי עיכול ובחיידקים הטובים במעיים, מצב זה עלול לגרום לבעיה בספיגה של מזונות מסוימים ואף לרגישות זמנית למזונות מסוימים.
חינוך:
כל הילדים לומדים בבית הספר את "פירמידת המזון", שם מלמדים אותנו שבבסיס התזונה הבריאה והנכונה נמצאים דגנים ובעיקר חיטה, ואורז. באופן די תמוה משרדי הבריאות בעולם, כולל ארגון הבריאות העולמי אמצו את המודל הזה, מעבר לכך הם נלחמים בכל תאוריה או מודל שמנסה להציג אפשרות אחרת. זה קרה בשנות ה 90' כאשר יצא ספר של דר' אטקינס, על דיאטת דלת פחמימות, ועשירה בחלבון ושומן, כל הרופאים, דיאטנים, מדענים, חוקרים ויצרני המזון יצאו לתקשורת כדי "לספר" לנו שזה דיאטה מסוכנת מאוד ועלולה לגרום לנו למחלות קשות, למרות שאין כל מחקר שמציג את טענתם, וכל המחקרים היום מראים חד משמעית שתזונה רבת פחמימות (בראשם חיטה, אורז ותירס) הם הגורם העיקרי להשמנת יתר, סכרת, דלקות כרוניות ומחלות כלי דם. היום ישנם מחקרים רבים וספרים רבים שנכתבו בנושא ומראים חד משמעית - תזונה דלת פחמימות יכולה לרפא סכרת, לחץ דם גבוה ודלקות כרוניות כולל מחלות דלקתיות במעיים ומסייעת לרדת במשקל באופן משמעותי. דיאטת האדם הקדמון - פליאו, תזונה קטוגנית, הם 2 דוגמאות טובות. חשוב להתייעץ עם תזונאי (נטורופת, תזונאי סיני, תזונאי ספורט, לא תזונאי קליני) טרם מעבר לתזונה דלת פחמימות.
האם יש תחליפים לקמח חיטה?
תחליפים למוצרי חיטה:
ישנה היום מודעות רבה לרגישות לחיטה כיוון שיש יותר אנשים שרגישים אליה, הביקוש מייצר היצע ובשווקים ניתן למצוא, מאפים מקמחים שונים: כוסמת, תירס, שיפון, שיבולת שועל, אורז וכוסמין. ישנם גם מאפים וקמחים מקטניות - קמח חומוס, עדשים, טפיוקה, סויה וכולי, אילו מגיעים מאסיה בעיקר מהודו ומהווים פתרון טוב ואף טעים.
קמח כוסמין התגלה כפתרון טוב למרות שמדובר בחיטה (אך זוהי חיטה עתיקה- EMER לפני ששינו אותה לחיטה המודרנית), חלק מהאנשים הרגישים לחיטה רגילה מדווחים שאין להם רגישות לכוסמין. אנשים החולים בצליאק - מומלץ לא לצרוך כוסמין עקב הרגישות הגבוהה לגלוטן בחיטה.
אכילת חיטה מלאה שלמה מזן אמר, אינקורן או פארו שהושרתה במים ואז בושלה או חיטה מונבטת יכולה להיות מזינה ולמנוע את הסימפטומים המדוברים.
מה עוד ניתן לעשות?
מלבד הימנעות ממוצרי חיטה, הטיפול הטבעי היעיל ביותר הוא דיקור סיני וצמחי מרפא. מניסיוני עם מטופלים הסובלים מאלרגיות דיקור סיני עובד היטב ומהר. כמו כן גם במקרים של רגישות בדרכי העיכול דיקור סיני וצמחי מרפא הם הטיפול הטבעי הטוב ביותר.
מתכון מומלץ לחיזוק הגוף והרגעת הנפש, מחזק מערכת חיסונית, מצמיח שיער (אחרי מחלה קשה) ומגביר כח גברה, מתכון של מורתי המופלאה דר' מירה ניאזוב.
השריית 50 גרם גרגירי חיטה מלאה (כוסמין עדיף) למשך לילה בכלי עטוף בבד גזה למשך 24 שעות (בקיץ אפשר פחות), לשם מים בגובה החיטה על מנת להנביט את החיטה. כאשר החיטה מנביטה - מוציאה נקודה לבנה בקצה בגודל מילימטר זה מוכן. להוסיף כף שמן שומשום מכבישה קרה ולטחון במטחנה פולס קצר או שניים. אחרי הטחינה להכניס מייד לכלי עם מעט מים רותחים אך לא לבשל, לכסות למשך 2 דק' לערבב ולאכול. ניתן להמתיק מעט לילדים עם דבש או לתת אורז.
מומלץ לאכול על בטן ריקה ולא לאכול דבר לפחות חצי שעה אחרי זה. לבריאות
*בעיניי אלרגיה היא רגישות שיכולה להיות זמנית עקב חולשה, החלשות עקב מחלה, לידה קשה, איבוד דם, מצב נפשי (חרדה ממושכת, דיכאון קשה, מחלות נפש מורכבות) טראומה, בעיות שינה ממושכות, סרטן, התאוששות מזיהום במערכת העיכול, שימוש רב בתרופות (אנטיביוטיקה, סטרואידים וכולי). במצבים כאילו יתכן והרגישות היא זמנית וניתן יהיה לחזור ולאכול מוצרי חיטה לאחר טיפול ממושך. מקרים בהם הרגישות היא משפחתית, או האדם חלש מאוד ומתקשה להתאושש יתכן והרגישות היא כרונית וייטב לאדם לא לצרוך מוצרי חיטה בכלל.
הכותב:
ירון יעקב מטפל מוסמך בוגר "מכללת מדיסין" לרפואה סינית משנת 2000 והאגודה לרפואה סינית ישראל. בעל 20 שנות ניסיון בטיפול בבעיות שינה, התמודדות עם חוסר איזון נפשי ואתגרים רגשיים, בריאות האישה ופריון, בעיות בדרכי העיכול וטיפול בכאב. מטפל בדיקור סיני, צמחי מרפא, טיפולי מגע, תזונאי סיני ומקרוביוטי ויועץ לאורח חיים בריא ומאוזן.
בתל אביב ובראשון לציון. למידע נוסף, יעוץ ותאום פגישה צרו קשר : 0522680116
אתר : yaronmedcine.com
בפייסבוק : Chinese medicine yaron jakob
